פסק-דין בתיק עמ"נ 11531-09-13

1.         בפני ערעור מנהלי על החלטת ביה"ד לביקורת משמורת מיום 28.8.13 (כב' הדיין מ. זילברשמיד) בה אושרה המשך החזקת המערער במשמורת.

            על פי הנטען בכתב הערעור: "המערער הינו נתין קונגו הדמוקרטית בן 36" - דהיינו, שנת לידתו הנטענת על ידו הינה 1977.

            לעניין זה אשוב בהמשך הדברים.

            תמצית העובדות שאינה שנויה במחלוקת הינה כדלהלן:

            המערער הסתנן לישראל דרך גבול מצרים ביום 9.2.2010 וטען כי הינו נתין קונגו.

            ביום 18.2.10, בדיון בפני ממונה ביקורת (בשפה הצרפתית) הציג המערער מסמך לפיו נולד בקונגו ב- 1991. הוא הוסיף וטען כי גילו האמיתי הינו 35 שנים, כי נולד בכפר בשם קמילה בקונגו וכי שנת הלידה, 1991, הרשומה במסמך שהציג נרשמה בטעות.

            ביום 21.2.10, לאחר דיון בביה"ד למשמורת, החליט ביה"ד על השארתו במשמורת. בפרוטוקול הדיון נרשמה הערת הדיין כי המערער הזדהה בפניו "באותה תעודה מזויפת של האו"ם" שהציג בפני ביה"ד מסתנן אחר שנדון לפניו - אשר גם הוא הזדהה כנתין קונגו, ובאותה תעודה מזהה.

            בדיון נוסף מיום 4.5.10, סירב המערער להשיב לשאלה מה נתינותו.

            ביום 13.6.10, במהלך שימוע בפני ממונה ביקורת הודה המערער כי התעודה המזהה שהציג הינה מסמך מזויף שנרכש על ידו, חזר על סירובו להשיב מנין הגיע ולא ידע להשיב לשאלות שונות שהופנו אליו אודות ארצו הנטענת - קונגו.

            בתשאול נוסף מיום 16.6.10 טען המערער כי הוא מהכפר קישבה בקונגו (ולא "קמילה" כפי שטען בתחילה) - ולא יכול היה לענות לשאלות שהופנו אליו אודות מדינתו הנטענת, הכפר שלדבריו נולד בו או כל עניין אחר הקשור לקונגו. הוא מסר כי בתמורה לרכישת התעודה המזויפת הנ"ל שילם למוכרה - 100 דולר.

            כך שב והובא המערער מפעם לפעם לתשאולים אצל ממונה הביקורת ולדיונים חוזרים בבית הדין, מסר גרסאות שונות לגבי מקום הולדתו ומגוריו, ולגבי שנת לידתו, סירב לפנות לשגרירות קונגו בבקשה לאשר את נתינותו הנטענת, נכשל לחלוטין במסירת פרטים כלשהם ביחס למגוריו הנטענים בקונגו וכל פרט אחר עליו נשאל לבדיקת מהימנות טענתו.

            (יצוין כי בתשאול מיום 3.8.11 מסר כי הוא בכלל מהכפר "קישנגני" בקונגו, ובראיון אחר מיום 6.11.11 טען כי הוא מכפר ששמו "תישנאגן").

            בהחלטות חוזרת ונשנות אישר ביה"ד את המשך החזקתו במשמורת לאחר שמצא כי המערער מהתל ברשויות בכל הקשור לנתינותו, נמנע משיתוף פעולה בניסיון לקביעת זהותו, מזדהה בתעודה  מזויפת שנרכשה על ידו ועושה ככל אשר לאל ידו לסכל את האפשרות לקבוע את נתינותו או להרחיקו מישראל.

2.         לאחר כשנה ועשרה חודשים במשמורת החליט ביה"ד ביום 5.1.2012 על שחרורו. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי "אין נפקא מינא אם המבקש (המערער) מסרב לשתף פעולה בהבהרת זהותו, אלא אם המשיב (משרד הפנים) יצביע כי עשה ככל הניתן ונדרש לשם זיהויו... לא מצאתי כי המשיב (משרד הפנים) הסתייע במומחים חיצוניים במסגרת מלאכת הזיהוי".

            לאור זאת, החליט ביה"ד על שחרורו מהמשמורת בתנאים שפורטו בהחלטה (הפקדת ערבות, אישור רפואי, מסירת כתובת מגורים והתייצבות שבועית במשרדי הרשות).

            ביום 18.3.13 (שנה וחודשיים לאחר שחרורו) הובא המערער בפני הממונה על ביקורת הגבולות והתברר כי במהלך אותם 14 חודשים לא עשה מאומה להוכחת נתינותו הנטענת (קונגו) או ליציאתו את ישראל. בו ביום הוצאו נגדו צווי הרחקה וצו משמורת.

            בדיון בביה"ד ביום 19.3.13 סירב להשיב לשאלות - ואושר המשך החזקתו במשמורת. כך היה גם בדיונים הנוספים של ביה"ד בתאריכים 23.5.13 ו- 17.7.13.

            בישיבת ביה"ד מיום 17.7.13 הודיעו נציגי המשיב כי בבירור שערכה הרשות עם שגרירות קונגו ברזוויל ושגרירות קונגו קינשסה - נקבע על ידי שתי השגרירויות, של שתי המדינות הנ"ל, כי המערער אינו נתין של מי מהן.

3.         ביום 14.8.13 הגישו ב"כ המערער בקשה לביה"ד לעריכת דיון נוסף ולהצגת מסמך חדש שנתקבל לטענתם על ידי המערער.